ה-31.12.2025 היה יום שהתחיל מדהים, עם ציון אחרון לתואר השני ולא סתם ציון, 98 בעבודה סמינריונית המסכמת של התואר שמהווה 20% מהציון הסופי !!! הוא

כמה מילים לפתיחה… לקח לי יותר משבוע, להוציא, לשחרר, להעלות על הכתב את השבוע האחרון, את מה שעובר עליי, על הקרובים לי, על המשפחה שלי,

חלק ד' ואחרון – איפה אני בכל הסיפור הזה? גם פה ראשית אני אפתח ואומר שמה שאני כותבת מייצג אותי ואותי בלבד, אני מייצגת את

אני יצור חברתי, אני מונעת מקשרים חברתיים, אני זקוקה לחברה כדי להיטען, אני אוהבת אדם, אנשים מרתקים אותי, אני אוהבת להכיר אנשים חדשים, אני אוהבת

הפוסט הזה הוא פוסט אישי ולא פוסט רשמי או פוסט שמייצג את סופר פארם, זה הסיפור שלי. מתכננת לכתוב אותו המון זמן, מדובר במערכת היחסים

אז איך אני דואגת להיות קצת יותר מאושרת בכל יום? הדבר הכל כך פשוט הזה מעסיק אותי כל חיי, בשנים האחרונות הרבה יותר והשנה, עם

אז מה עושים שיש לנו יום שמלחיץ אותנו? או שאנחנו לקראת פגישה שחשובה לנו מאוד או מערערת אותנו? או איך אנחנו מתמודדים עם סיטואציה שמוציאה

מאיפה הגיע התרגיל הזה? איפשהוא במשבר גיל ה-40 החלטתי שיש אנשים ודברים בחיים שלי שמעכבים אותי, יש מקומות שכשאני נכנסת אליהם לא טוב לי, יש

8.2.2025 כל התואר הראשון הסתובבתי סביב העיקרון של לחמוק מסטטיסטיקה ושיטות מחקר. עשיתי תואר במדעי החברה והרוח ללא מיקוד במקצוע מסוים כי זו הייתה הדרך

השעה 5:03, ערה בדיוק שעתיים וחצי. שני סירים מוכנים על הגז (מרק עדשים ופסטה פטריות) יש הכנות לקראת המשך הבישולים סיימתי חצי שעה של לימוד

״שתהיי בריאה מה את מתלבשת יפה לאימון?״ ״אני אין לי זמן״ בואי נשמה…. אין מצב שיש לך פחות זמן ממני, זה הכול עניין של החלטה.

מרגישה צורך ומי שמכיר אותי יודע שכשאני מרגישה צורך אני פועלת:-). כמה מילים על תעופה עצמית, על אהבה עצמית ועל קבלה עצמית. מאז שעברתי את