פוסט חשוף במיוחד- אבא

אתה יודע אבא? שנים אני חושבת על הרגע הזה, הרגע בו תסיים את חייך.

איך אני ארגיש? מזה יעשה לי? באיזה דרך זה יקרה? כמה קרובים נהיה כשזה יקרה?

איך אתמודד עם הרגע שאחרי? עם הלוויה, עם השבעה, עם הזיכרון.

כשליווינו אותך בדרכך האחרונה, מכוסה בסדין, בלתי ניתן לזיהוי עד שרואים את הבטן, וישר מבינים שזה אתה חשבתי על המשפט הזה שכל הזמן היית אומר "אלה שיסחבו אותי שיקללו" :-).

היו לך המון משפטים, אמרות שפר כאלה שליוו אותנו לאורך הדרך, את רוב המשפטים אני לא יכולה להעלות כאן אבל תסמכו עליי שהם היו משפטים מצחיקים, גסים ונכונים.

"ציפור מתה לא עפה", "אם אין פה לשיר גם תחת יחשב זמיר", "אחד מת יותר חי ממנה" הם רק חלק מהם….

אתה יודע אבא?

חלק ממי שאני זה בזכותך,

חלק ממי שאני זה בגללך,

יש לי על מה להוקיר לך תודה ויש לי גם על מה למחול ולשחרר אבא, חשוב לי שתדע שכשעליתי במדרגות לשים לך אבן החלטתי שאני משחררת, אפילו אמרתי "תנוח אבא, אני סולחת לך".

כשאני מצליחה להסתדר עם כל אחד אני יודעת שקיבלתי את זה ממך,

כשאני מוצאת את עצמי בשליטה בכל מקום בעולם אני שזה בזכותך,

אני אוהבת את החיים ומלאת תאווה כי אני דומה לך,

אני מכורה לסיכונים ובעלת נטייה התמכרותית כי אני דומה לך,

אני צוחקת בקול גדול ומדביקה את הסביבה שלי כי אני דומה לך,

אני אוהבת כלבים יותר מבני אדם כי אני הבת של אהוד,

אני נושמת וחיה מוזיקה, מצליחה לבטא את תחושותיי דרכה כי אני הבת של אהוד שמר.

האהבה הגדולה שלי בחיים לאוכל הגיעה ממך, האהבה לחיים הטובים, גם יצר הבזבוז הגדול הגיע ממך אבא.

אני תמיד תמיד אומרת שלום כשאני נכנסת לחדר ומחייכת חיוך גדול כי אני דומה לך אבא, אני מתייחסת יותר לאלו שאף אחד לא רואה כי מבלי שהתכוונת לימדת אותי את זה אבא.

אני אף פעם לא שבעה ותמיד רוצה עוד מהכול ויותר גדול כי אני הבת של אהוד שמר,

אני לא מקבלת מרות מאף אחד כי הוא בעל סמכות אלא כי אני מעריכה אותו כי אני הבת שלך.

אני לא אוהבת ששואלים אותי ״איפה את?", שונאת שחונקים אותי, צריכה ברייק מדי פעם מחברים כי אני דומה לך.

אני וולגרית ומנבלת את הפה לא מעט כי אני דומה לך אבויה, 

אני על 300 והרגש אצלי בעוצמות לא נורמליות כי אני הבת שלך, אני יודעת לאהוב כמו שאף אחד לא יודע וגם לנטור טינה לא רע כשפוגעים בי כי אני דומה לך.

אבל

אני נאמנה עד כאב בגללך

אני ישרה כמו סרגל בגללך

אני חרדתית בגללך

אני שרוטה בגללך (לא רק)

אני חסרת טקט בגללך

אני חיילת מסורה ונאמנה למנהלים שלי בגללך

אני כל הזמן מרגישה שאני צריכה להוכיח בגללך

שום דבר לא קורה סתם, 5 דקות לפני שסמודי צלצלה ואמרה שחייבים לרוץ לבית חולים כי "יש שינוי במצבך" קיבלתי שרשרת יהלומים משחר אבא, כאילו היקום ביקש לשלוח אותי למשימה הזו מחוזקת.

מזג האויר היפה בהלוויה שלך ובימי השבעה, השמש יצאה אחרי תקופה ארוכה של גשם, זה לא סתם אבא, בטח אמרת "עשיתי לכם כל כך הרבה בעיות, לפחות ארגנתי לכם אחל מזג אוויר".

תודה

תודה אבא, גם על הטוב וגם על הרע, אני מי שאני בזכות הטוב והרע ואני אוהבת את מה שיצא בסה"כ:-).

תודה על זה שידעתי שאני יכולה להגיד לך כל דבר והכל מותר,

תודה על רגעים של שמיעת מוזיקה והתרגשות יחד.

תודה על שהצלת את המתבגרת המשוגעת שלך ממצבים לא פשוטים,

תודה שלימדת אותי בכוונה וגם לא בכוונה בדיוק מה אני רוצה להיות.

זוכרת את הדברים הטובים,

את האהבה שלך לעומרי,

את היכולת שלך להבין כמה שחר זה מה שאני צריכה בחיים,

את הבדיחות שלך ואת חוש ההומור המאוד מאוד מפותח שלך,

את כמה שאהבת אותי וכמה שראית אותך בי

את הגאווה שלך בדרך שלי.

תנוח אבא

בעצם

על מי אני עובדת

תחגוג אבא, בטח ארגנתם שם איזה חפלה, זוהר ואתה ויואב הג׳ינג׳י וכל החברים שלך.

בטח יש שתיה על השולחן ופיצוחים, בטוח יש נשים יפות.

בטח תפגוש את דוד אלישע ודוד אילן, דיברת עליהם המון בתקופה האחרונה, אני ממש מקווה שיצא לכם להיפגש.

תעשה לי טובה אבא, אם אתה רואה את טייגר שם תן לו פסטרמה ותלטף אותו בשבילי, 

אם אתה רואה את סבא אהרון היקר שלי תספר לו כמה אני אוהבת אותו.

תחגוג אבא, שחררתי, אני אוהבת אותך, תודה.

מי שלא ידע וכועס או נעלב אל בבקשה, לא רציתי שידעו ורציתי להטריח כמה שפחות,

שבעה זה תמיד מורכב, במקרה הזה זה קצת יותר מורכב ורציתי לעבור את זה בשקט, זוהי דרכי להתמודד.

מוזמנים לגלות עליי קצת יותר בפייסבוק, באינסטגרם, מבטיחה שממש בקרוב האתר הזה יהיה הכי אני שיש:-),

ואם התחברתם אז יש עוד פוסטים שהם "ריפוי בכתיבה", אולי יעשה לכם טוב.

שירלי.