חלק ד' ואחרון – איפה אני בכל הסיפור הזה?

גם פה ראשית אני אפתח ואומר שמה שאני כותבת מייצג אותי ואותי בלבד, אני מייצגת את ראיית עולמי כמנהלת של אנשים ואני לא דוברת של סופר פארם או מייצגת את הרשת, יכול מאוד שאחרים לא רואים את הדברים כמוני וחשוב לי לשים את זה על השולחן.

את החלק הראשון של סדרת הפוסטים בנושא גיוס ושימור עובדים בזירה הקמעונאית תוכלו למצוא כאן.

החלק השני כאן, השלישי כאן וכל הסדרה כאן (בעבודה).

פתיחה- על מה מדברים הפעם?

בפוסט האחרון בסדרה אני רוצה לדבר עלינו, המנהלים, אלה שמשיטים את הספינה, כמו בהורות נורא קל לנו לדבר על הכול חוץ מעלינו.

כי אין לנו זכות, אנחנו ההורים, אנחנו מנהלים, אנחנו פה כדי לדאוג לאחרים וזה פשוט לא נכון!

מנהל לא מרוצה מייצר עובדים לא מרוצים, מנהל לא מאושר לא מצליח לגייס עובדים, לא מצליח לשמר עובדים ולא מצליח לעבוד פחות קשה ולייצר לעצמו זמן לחשוב על מה היעדים הבאים שלו.

מנהל שלא שלם עם עצמו מעביר את זה לילדים=לעובדים שלו.

יש מושג שנקרא "הדבקה רגשית", הוא מתאר את הנטייה של אנשים לחוות ולהביע רגשות הדומים לאלה של הסובבים אותם, לרוב באופן לא מודע. בהקשר ניהולי, רגשותיו של המנהל, בין אם חיוביים או שליליים, נוטים להתפשט בקרב חברי הצוות ולהשפיע על מצב הרוח, המוטיבציה והביצועים שלהם. לכן, מנהל שמפגין רגשות שליליים עלול ליצור אווירה שלילית בצוות, בעוד שמנהל חיובי יכול להרים את המורל ולעודד שיתוף פעולה.

אני באמת ובתמים מאמינה שאני טובה במה שאני עושה ואני טובה עם אנשים ואני יודעת לנהל אנשים, לגרום להם לאהוב אותי, להעריך אותי, לכבד אותי, לעבוד בשבילי כי:

1. אני משמשת דוגמא אישית
2. אני אוהבת אותם, אני נאמנה להם ועובדת בשבילם בחזרה
3. אני אוהבת את מה שאני עושה וזה מדבק!

ואם אני לא אוהבת את מה שאני עושה?

גם פה, יש לדעתי 3 אפשרויות:

1. אני לא אוהבת את מה שאני עושה ולכן אני מחפשת דרך לעזוב את זה, זה רק שאלה של זמן. בינתיים אני פה ולכן "אני אוהבת את מה שאני עושה כל עוד אני פה".
2. אני אוהבת את מה שאני עושה ואני רוצה להמשיך לעשות את זה" -איזה כייף, אידיאלי.
3. אני לא אוהבת את מה שאני עושה אבל בשנים הקרובות אחרי ששקלתי את כל ההיבטים, החלטתי שאני רוצה להמשיך לעשות את התפקיד ולכן "אני אוהבת את מה שאני עושה, אני שלמה עם התפקיד". זו סמנטיקה, זו בחירה של מילים אבל זה משפיע על כל ההוויה שלכם כבני אדם וכמנהלים, אם אתם כבר עושים אז למה לא לעשות את זה מאושרים?

למה זה חשוב? כי מחשבה מייצרת מציאות, כי שאני עובד באופן מודע אני עובד טוב יותר, אני מרגיש יותר כל פעולה ופעולה ואני סלחן כלפי עצמי וכלפי מה שפחות עובד לי.

כי הכלי הכי חשוב שלנו הוא אנחנו ואנחנו צריכים לעבוד עליו, איתו ובאמצעותו.

כל עוד אנחנו במצב מסוים אנחנו צריכים לשאוף להנות ממנו כמה שאפשר, להיות מנהלים טובים שמייצרים תוצאות טובות זה להנות… ככה פשוט.

לאהוב את מה שאני עושה…

אני אוהבת את העבודה שלי.
אני אוהבת את החברה שבה אני עובדת.
אני אוהבת את התפקיד שלי.
וזה לא שאין לי ביקורת, יש לי ים של ביקורת וים של דברים שמפריעים לי ואני חושבת שאפשר לעשות טוב יותר ואני גם דואגת להשמיע אותה.
אבל בבסיס, במהות, אני מאוד אוהבת את התפקיד שלי, את החנות שלי ואת החברה שבה אני עובדת.
אני חושבת שמכיוון שאני אוהבת את מה שאני עושה קל לי יותר לגייס עובדים, קל לי יותר לשמר עובדים וקל לי יותר להצליח- ככה פשוט.
אני אדם מאוד מוחצן ושקוף ולכן האהבה שלי למקצוע שלי ולחברה שלי ניכר והוא מדבק,
אני גם דואגת לספר את הסיפור שלי כמעט בכל ראיון עבודה שאני מרגישה שיש לו פוטנציאל, אני משתפת את הסיפור שלי ואת הסיפור של סופר פארם ברשתות החברתיות, אני דואגת להדגיש את החוזקות של המקום שאני עובדת בו ואומנם הדורות החדשים קצת פחות מתעניינים בקידום מלמטה ובעשיית דרך אבל יש גם כאלה שכן ואותם אני מחפשת.

אני מודעת לחסרונות וליתרונות שבתפקיד שלי ובחרתי בו ולכן אני מרוצה

קחו רגע לחשוב מה היתרונות שבתפקיד שלכם, תמיד יש יתרונות.

מה היתרונות בתפקיד שלי?

אני עובדת באחד הארגונים המובילים במשק הישראלי, התפקיד שאני עושה מאוד מתאים ליכולות שלי, אני עובדת בתפקיד מתגמל מבחינת שכר, מקום העבודה שלי נוח לי גאוגרפית, יש לי מרחב פעולה בתוך התפקיד שלי וחופש לנהל את עצמי ואת העובדים שלי מתי וכמו שאני רואה לנכון, יש לי גם חופש לנהל את הזמן שלי בתוך התפקיד, אני מרגישה שהארגון שלי "מבין" אותי, מנכ"ל הרשת הוא אדם שאני מעריצה ועבורי זה ממש חשוב, יש לא מעט אנשים מאוד מוכשרים וטובים בארגון שלי, יש לי חברות אמת שהכרתי בתוך הארגון הזה, אני מאוד אוהבת את החנות שלי, את קהל הלקוחות ואת העובדים בסניף, יותר מהכל אני מרגישה שהתפקיד הזה מתאים לי- ככה פשוט.

וכן, אני מודעת גם לחסרונות שבתפקיד שלי ובחברה שבה אני עובדת, לדוגמא הצמיחה והגדילה של החברה גורמת לי להרגיש שפחות ופחות רואים אותי, הכל מתמרכז ונהפך להיות פחות אישי, תפקיד העמיתה הוא תפקיד מאוד בודד לעיתים, לנהל אנשים זה שואב אנרגיות רציני, החנות שלי פתוחה 7 ימים בשבוע ולכן הזמינות לה אני נדרשת היא כמעט ללא הפסקה, החנות שלי לא מאוד רווחית מה שאומר שאני מתוגמלת פחות מאחרים, העובדה שהחנות ממוקמת 200 מטר מהבית שלי היא יתרון עצום אבל היא גם חסרון, אין הפרדה בין האישי לעבודה, יש לא מעט חסרונות…

במה שמאוד חשוב לי ואני חושבת שלהשמיע את קולי יכול לעזור אני בהחלט משמיעה, אתם יודעים מה? בזמן שאני כותבת את המשפט הזה אני מבינה שהוא לא מדויק ולכן אדייק, אני משמיעה את קולי במה שאני מרגישה שאני חייבת להשמיע, גם אם אני בספק גדול אם יעזור, עצם ההשמעה עוזרת לי, אני מרגישה שאני עשיתי את מה שאני יכולה כדי לשנות והיתר לא שלי ואז קל לי יותר לשחרר.

יש לי מוטו בחיים שאני נוהגת עלי פיו, "האני מאמין שלי" והוא "Choose your battles"' בעברית זה פשוט נשמע פחות טוב "בחר את המאבקים שלך". המשמעות היא שכדאי להיות בררני ולהחליט בתבונה באילו מאבקים או עימותים להשקיע את האנרגיה והמשאבים שלי, לא כל עימות או מחלוקת ראויים למאמץ ולזמן שלי, לפעמים עדיף לוותר על מאבקים מסוימים כדי להתמקד באלה שחשובים לי יותר או שיש סיכוי לי גבוה יותר להצליח בהם.
זה נכון לי בבית, זה נכון לי עם חברות וזה נכון לי בעבודה.

לפני שאני יוצאת למלחמה על משהו ואני מחזיקה מעצמי אישה שיודעת להילחם אני חושבת אם זה באמת חשוב לי, אם זה בדמי…אם כן הלביאה שבי יוצאת למלחמה, אם לא אני מרגיעה את עצמי ושולטת בסיטואציה.

ושוב, אני ממש מרגישה צורך כל הזמן להזכיר, זה לא כל הזמן עובד לי, אני ממש משתדלת שכן.

לסיכום הנקודה הזו, נכון, במקרה שלי והיחס שלי לתפקיד ולמקום העבודה יותר פשוט להיות מרוצה אבל גם אם יש פחות דברים שטובים לכם בתפקיד שלכם ועדיין החלטתם להישאר בו? תתמקדו במה שטוב ולא במה שלא, זה יעזור קודם כל לכם להיות מאושרים יותר.

מודעות- כל כך חשוב!

הרחבתי כל כך הרבה על מודעות עצמית אבל זה כל כך מהותי בעיניי שאני אדגיש גם פה, אם תחיו את היום יום שלכם ממקום מודע אתם תהיו שלמים יותר ומאושרים יותר, ממש אשמח אם תיכנסו לפוסט הבא ותמצאו מה עושה לכם טוב ואיך לדייק את עצמכם.

חמלה- כלפי עצמכם, כלפי הקרובים לכם וכלפי הסביבה שלכם, חשוב !

חמלה, במובנה הרחב, היא היכולת להרגיש ולהבין את סבלו של האחר (או את סבלו של עצמך) ולשאוף להקל עליו. היא כוללת מרכיבים של אמפתיה, רגישות, ורצון לעזור.

• חמלה כלפי עצמנו: הכרה בכך שאיננו מושלמים, שמותר לנו לטעות ולחוות קשיים. במקום ביקורת עצמית נוקשה, חמלה עצמית מאפשרת לנו להיות סלחניים כלפי עצמנו, לקבל את חולשותינו ולטפל בעצמנו באדיבות ובהבנה בזמנים קשים. זהו בסיס חשוב לבריאות נפשית טובה ולחוסן.
• חמלה כלפי הקרובים לנו: יחס של אכפתיות, הבנה ותמיכה כלפי בני משפחה, חברים קרובים ובני זוג. חמלה במערכות יחסים אלו מחזקת את הקשרים, בונה אמון ומאפשרת התמודדות משותפת עם אתגרים. היא יוצרת מרחב בטוח בו אנשים מרגישים נאהבים ומקובלים.
• חמלה כלפי הסביבה: הרחבת מעגל החמלה גם אל מעבר למעגל הקרוב, כולל אנשים שאנו פוגשים בחיי היום-יום ואף כלפי החברה כולה. זה מתבטא בסבלנות, בהתחשבות, ברצון לעזור ולתרום לקהילה, ובמודעות לסבלם של אחרים גם אם איננו מכירים אותם באופן אישי.

בהקשר שלנו, של ניהול עובדים:

חמלה ממלאת תפקיד קריטי בניהול אפקטיבי ובבניית סביבת עבודה חיובית ופרודוקטיבית.

• חמלה כלפי העובדים: מנהל חומל מגלה אמפתיה כלפי העובדים שלו, מבין את האתגרים והקשיים שהם עשויים להתמודד איתם (אישיים ומקצועיים), ופועל מתוך רצון לעזור ולתמוך בהם. זה כולל להיות סבלני, להקשיב באופן פעיל, להציע עזרה, להיות גמיש במידת האפשר ולתת משוב בונה ולא רק ביקורתי.
• השפעה על העובדים: כאשר מנהלים מגלים חמלה, העובדים מרגישים מוערכים, מובנים ובטוחים יותר. זה מוביל ל:
  • מוטיבציה גבוהה יותר: עובדים שמרגישים שאכפת למנהל מהם יהיו יותר מחויבים לעבודה ולמטרות הארגון.
  • נאמנות ושימור גבוהים יותר: סביבת עבודה חומלת מפחיתה את תחושת הניכור ומעודדת עובדים להישאר לאורך זמן.
  • פרודוקטיביות משופרת: כאשר עובדים מרגישים טוב, הם נוטים להיות יצירתיים ופרודוקטיביים יותר.
  • תקשורת טובה יותר: חמלה בונה אמון ומעודדת תקשורת פתוחה וכנה בין המנהל לעובדים.
  • רווחה נפשית טובה יותר: סביבת עבודה חומלת מפחיתה לחץ ושחיקה בקרב העובדים.
• חמלה כלפי עצמי כמנהלת: חשוב שמנהל יגלה חמלה גם כלפי עצמו. ניהול הוא תפקיד מאתגר, ומנהלים עושים טעויות ומתמודדים עם לחצים. חמלה עצמית מאפשרת למנהל להתמודד עם קשיים אלו בצורה בריאה יותר, ללמוד מהטעויות ולא להישאב לביקורת עצמית מוגזמת. מנהל שאינו מגלה חמלה כלפי עצמו עלול להיות לחוץ, שיפוטי כלפי אחרים ולשדר אווירה שלילית.

אמרנו שבפוסט הזה אני רוצה להתרכז בנו ולא בעובדים שלנו או בסביבה שלנו אז חברים- גלו חמלה כלפי עצמכם, זה כל כך חשוב. לא הספקתם להתאמן השבוע כמו שתכננתם? הילדים אכלו בעיקר שניצל טבעול השבוע? לא הספקתם להיות בעבודה מספיק השבוע? עובדת שלכם צלצלה ולא עניתם?

בסדר, גלו כלפי עצמכם חמלה ותתקדמו הלאה, להתעכב ולהלקות את עצמכם לא מקדם אתכם ואת הסובבים לכם לשום מקום, גלו חמלה ותקנו!

פוסט חשוב חשוב בנושא כאן.

כמה מילים על דוגמא אישית

אני לא אדם שעובד פיזית יותר מדי, אף פעם לא הייתי, גם בתחילת הדרך שהייתי דיילת קוסמטיקה בלונדון מיניסטור ידעתי לעבוד פחות פיזית ולדאוג שאחרים יעבדו בשבילי, זה יכולת שלי:-).

גם בבית לא אני זו שמנקה את הבית פעם בשבוע, אני לא יודעת איפה נמצא החדר זבל בבניין ואין לי מושג איך מפעילים מדיח, אז מה? זה הופך אותי לפחות חרוצה? פחות דוגמא אישית עבור הילדים שלי? פחות אישה טובה עבור הבעל שלי? ממש לא.

אני שם עבורם בכל כך הרבה מקומות אחרים, אני חרוצה בהרבה משימות אחרות, הכי חשוב הוא שאני דוגמא אישית עבורם בלהיות אמא שמחוברת לעצמה, אמא מאושרת ולכן יש לי את היכולת לגרום להם אושר.

אני אמא אמיצה שנלחמת עבור הילדים שלה גם כשהדרך לא ממש קלה, אני אישה חמה ומפרגנת שעובדת בלייצר בעל מאושר כל יום (עובדת בזוגיות, זוכרים?:-)), אני מנהלת נאמנה ומסורה, אני עובדת בלעשות את האנשים שאני אוהבת מאושרים וזו דוגמא אישית הכי חשובה שיש.

אז כן, כנראה שאם תיכנסו לחנות שלי לא תראו אותי מפרקת משטח או מתמחרת חיתולים אבל כנראה שתראו אותי עם דלת משרד פתוחה (כמעט תמיד), תראו אותי עם הצוות שלי, עם הלקוחות שלי, מחייכת ליקום, קמה בשנייה שיש לקוח מאתגר כדי לעזור לצוות שלי לצלוח את זה, מעניקה שירות במעברים ומפזרת אור ואהבה, אני תמיד זמינה לאנשים שלי גם הרבה אחרי שהם לא אצלי, אם זה לכוון או לייעץ להם בקטנה ואם זה לדחוף אותם חזק קדימה בלי שאף אחד בכלל ידע שזו אני.

זו הדוגמא האישית שלי, זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב (מודעות, זוכרים?).

אצל כל אחד דוגמא אישית מתבטאת במשהו אחר, העיקר שתשמשו דוגמא לאנשים שלכם.

מה השעות הטובות שלכם? סדר יום מותאם למי שאתם

כדי טיפה להכניס אתכם לעניינים אשתמש ברשותכם בעזרתו של "Gemini" שלי:

אז אחרי שנתנו לג'ימיני להסביר לנו כמה זה חשוב לדעת מהן השעות הטובות שלנו ולמה כדאי לנצל אותן אני אספר שאני לחלוטין "ציפור בוקר", תמיד הייתי, גם בשנות נערותי שהייתי חוזרת בארבע לפנות בוקר הביתה מסטולה הייתי קמה גג ב7:00 בבוקר, ככה אני בנויה.

היום אני קמה לרוב ביקיצה טבעית בשעה 5:00 בבוקר ועד 13-14 כזה אני בשיאי ולכן אני ממקדת משימות חשובות שדורשות ממני ריכוז בשעות האלה.

בבוקר אני מתאמנת, בבוקר אני עובדת על האתר, כשאני מגיעה לעבודה (אחרי סיבוב בוקר טוב ושגרת בוקר) אני פותחת מיילים, ממיינת לי מה חשוב יותר וחשוב פחות, עושה לעצמי רשימה של משימות ומבצעת על פי השעון הפיזיולוגי שלי.

כלומר משימות כמו מענה למייל של אחד מחברי ההנהלה, עבודה על פרסום מקומי, ראיונות עבודה, פגישות עסקיות- לרוב יתחילו גג עד 13:30.

בצהריים שאני פחות בריכוז אני אתעסק עם מענה למיילים "רגילים", חיפוש עובדים ברשתות חברתיות וכל מיני משימות שגרתיות שלא דורשות ממני יותר מדי.

לפני שאני לרוב יוצאת, סביב 17-18 אני ייקח לעצמי רגע, אנשום נשימה ארוכה, אצא לחנות ואעשה סיבוב לראות את כולם, לחוש את החנות ואז אצא, נכון זה פחות השעות שלי אבל זה נדרש ממני על פי תפיסתי.

ברגע שתנסו להתאים את שגרת היום שלכם למצב הפיזיולוגי שלכם תצליחו לסיים כל יום טוב יותר, זה מוכח מחקרית דרך אגב, לא אני המצאתי:-)

מחקר מעניין על מחקר מעניין שמדגים כיצד ההבדלים האישיים בשעון הביולוגי עשויים להשפיע על הביצועים, ללא קשר לשעות העבודה בפועל תוכלו למצוא כאן.

רשימות רשימות רשימות רבותיי- משנה חיים

אחד הכלים הכי חשובים שלי כדי לנהל את היום יום שלי בשליטה הוא ניהול רשימות, אני "סאקרית" של רשימות, גדולות כקטנות, רשימות של עבודה, רשימות של לימודים, רשימות של חיים אישיים.

אנחנו מוצפים במידע, אנחנו קורסים תחת ים של בלט"מים, המידע והדרישות זורמים מכל כיוון, לפעמים בו זמנית ולכן ניהול רשימות מסודרות יכול "לעשות סדר" ולהשיג תחושה של שליטה.

מה גם שכשאתם מתחילים לסמן וי אתם אוטומטית מתחילים להרגיש טוב יותר ולקבל אוויר לריאות, תנסו:-).

לסיכום…. חשוב לזכור- זה לא תמיד מצליח וזה ממש בסדר!

לא כל יום אני קמה עם שיר בלב, לא כל יום אני נכנסת לחנות ובא לי להיות שם, לא כל יום אני אוהבת אותי, לא כל יום אני אוהבת את האנשים שלי.

יש לכם יום חרא ואין לכם משהו ממש ממש קריטי בעבודה? לכו הביתה, לכו לים, לכו לדרינק, זה ממש בסדר.

יש לכם יום חרא ואתם חייבים להיות בעבודה? קחו לכם רגע, תנשמו אוויר, תדברו עם החבר הכי טוב שלכם (אתם) תבינו שזו הסיטואציה, תרימו את הראש ותתמודדו איתה.

היו לי תקופות מאוד מורכבות בעבודה, היו לי תקופות שלא אהבתי את מה שאני עושה או לא הייתי מחוברת לחנות שלי או לתפקיד שלי, תתייחסו לעצמכם בחמלה, תהיו מודעים למצב שלכם ותחשבו איך אתם יוצאים ממנו.

משהו יושב עליכם? מפריע לכם? יש לכם ביקורת? או שתצעקו אותה או שתסתמו ותשחררו, להתיישב איתה זה לא מקדם אתכם, והמטרה שלכם היא תמיד לקדם את עצמכם, להיות בתנועה כלפי מעלה בהרגשה שלכם.

אני מזכירה שהפוסט הזה הוא החלק הרביעי מתוך סדרת פוסטים בנושא גיוס ושימור עובדים בזירה הקמעונאית, איך עושים את זה? תוכלו למצוא את ההמשך כאן (בעבודה).

אתם מוזמנים לגלות עליי קצת יותר בפייסבוק, באינסטגרם, מבטיחה שממש בקרוב האתר הזה יהיה הכי אני שיש:-)

שירלי.