מה אתם מוכנים לעשות בשביל גיוס כוח אדם?

11.2.25, תקופת מבחנים ראשונה של הסמסטר,

מחר מבחן ב"אושר מעשי בעולם העבודה",

ביום שישי מבחן נוסף ב"שיטות מחקר", מבחן שאני ברמת חרדה גבוהה מאוד ממנו להבדיל מכל האחרים,

התחמקתי בתואר הראשון מסטטיסקות ושיטות מחקר והפעם בתואר השני כבר לא יכולתי להתחמק והוא קורס השלמה חובה כדי לעשות את התואר.

אולי חלקכם לא מבין למה אבל עבורי מדובר במכשול פסיכולוגי קשוח, הקדשתי לזה פוסט נפרד.

משבת אני עם שפעת, מרגישה על הפנים, יושבת בבית (מי שמכיר אותי יודע שלשבת בבית זה הדבר הכי הכי קשה עבורי, אני קמלה בחוסר עשיה).

הבוקר קמתי קצת יותר טוב, בדגש על ה"קצת", החלטתי שאני אקדיש את הבוקר ללימודים ובצהרים אצא לעבודה.

נכון, אני יכולה גם לשחרר את עצמי ולהישאר בבית אבל אני מרגישה שכמה שעות בעבודה יעשו לנפש שלי טוב, ירגיעו אותה ואני מתגעגעת לאנשים שלי:-).

וכל מה שסיפרתי עד עכשיו זה בכלל לא הפואנטה.

מה הפואנטה?

חבר טוב ואהוב הפנה אליי חיילת שמחפשת עבודה בשעות אחר הצהריים,

אני זקוקה לעובדים, אומנם גייסתי גיוסים מוצלחים מאוד לאחרונה וטפו טפו טפו אני מתחילה להסתדר אבל אחד מהחוקים שלי הוא שאני אף פעם לא מוותרת על אנשים טובים, אם יש אפשרות לגייס אנשי טובים אני מוצאת להם את המקום, עולם הקמעונאות הוא עולם דינמי ומשתנה מאוד ואם אנחנו נאפשר לעצמנו "לנוח" בכל הקשור לגיוס (ושימור עובדים- אבל זה נושא אחר) אנחנו נשלם מחיר כבד.

ממשיכים בסיפור….

אותה חיילת מתוקה בשם ליאור, התכתבנו בוואטס אפ, נתתי לה קצת רקע על התפקיד, על הדרישות הבסיסיות שלי, על התנאים ההתחלתיים של התפקיד ושלחתי אותה לחשוב אם מתאים לה.

אמרה שמתאים לה.

שאלתי מתי היא רוצה להיפגש.

אמרה שיכולה היום אחר הצהריים החל מ18:00.

אממה?

אני לא מרגישה משהו בכלל,

יש לי מבחן מחר וחשבתי להמשיך ללמוד בערב.

18:00 זו לא שעה שתכננתי לקיים פגישה שתיארך סביב שעה.

לקח לי דקה לחשוב,

האם חשוב לי מספיק?

ואם לא אגייס אותה בסוף וסתם "בזבזתי זמן" אתבאס?

האם זה מאמץ שאני יכולה לעשות ולא יפגע בי?

"סבבה, קבענו היום בשעה 18:00.

אנחנו יושבים ברחוב בורוכוב 54 גבעתיים, קומה 1, סופר פארם.

שמי שירלי ואני מנהלת החנות, סמסי לי שאת שם ואבוא לקראתך.

בקשה אחת חשובה, אני מחכה רק לך אז אם משהו משתנה תיידעי אותי בבקשה, נתראה."

מה אני מנסה להגיד בעצם?

זה בסדר להחליט שכן, זה בסדר להחליט שלא,

רק תחשבו 10 שניות על הדברים ותקבלו החלטה מודעת מה יעשה לכם יותר טוב, מה ישרת את הנפש שלכם טוב יותר.

ונכון, זה דבר קטן, קטנטן אבל אני לא ממעיטה "בדברים קטנים", היום שלי מורכב מהרבה יותר דברים קטנים מאשר גדולים, ואם אני אאפשר לעצמי לחשוב על הקטנים, להנות מהקטנים, להתבונן גם בקטנים, אני אסיים את היום בתחושת משמעות גדולה.

אההה, ואל תשכחו גם להגיד תודה לאותו חבר שהפנה את אותה אליכם, תגידו תודה ותתנו לו להרגיש שאתם מעריכים, כך רוב הסיכויים שזה יקרה שוב.

כתבתי מספר פוסטים בנושא גיוס ושימור עובדים, מוזמנים לראות כאן.

בינתיים אתם מוזמנים לגלות עליי קצת יותר בפייסבוק, באינסטגרם, מבטיחה שממש בקרוב האתר הזה יהיה הכי אני שיש:-)

שירלי.